אני לא אלאה אתכם
בעצבות. גם לא בשאלות שעומדות באוויר כמו בלונים שעומדים להתפוצץ, החלטות שנשארו
מרחפות באוויר. יש זמן, להכול יש זמן. עד שהזמן נגמר, נוזל מכל צדדיי. עד שמיותר
כבר לישון. לא רוצים לישון, רוצים להשתגע אמר המשורר ולא ידע עד כמה שהוא התכוון
לזה מילולית.
האושר מתדפק על
הדלת אבל בצד השני עומד העצב בחלון ואיפה אימא שתבוא לבדוק כמה ריק הארון ואם יש
צורך בפחד הדוחה הזה. כמה קל לטבוע במטאפורות במקום לכתוב מילה אחר מילה בכוונה
מלאה ואמונה שלמה. לפוצץ את הבלונים.
השינה מזדחלת
לתוכי. בטח מחר יהיה נעים יותר מבטיחים החזאים. הבלונים העצובים של היום הם הרי
הבלונים השמחים של מחר, רק שיחזיקו מעמד באוויר המחניק הזה. רק עוד קצת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה