סה"כ צפיות בדף

יום שלישי, 5 באוקטובר 2010

חיי הם מוסיקה.

חיי הם מוסיקה.
אולי בגלל שנולדתי לאימא שמנגנת ושרה בטבעיות. אולי בגלל שמוסיקה הייתה ועדיין המפלט שלי. אולי כי אבא שלי עד היום לא יכול לסבול מוסיקה מכל סוג. ואולי בגלל שאני מתרגש ממוסיקה יותר ממה שאני מתרגש מכל דבר אחר.

אני נמשך למוסיקה עצובה, שירים בודדים שממחישים מהי בדידות, זמרות וזמרים שידעו כאב, אכזבה, ואיך זה לאהוב ואז להתעורר לבד, והיו מספיק חכמים לרשום את הכאב בתווי מוסיקה ולבכות את כל הדרך לאולפן ההקלטות.
מבחינתי מוסיקה "עצובה" היא בעצם מרוממת נפש, כי אם מישהו בעולם כולו יכול לכתוב שיר כל כך עצוב וכל כך יפה, זה אומר שיש אמת איפשהו ושהאמת הזאת מנחמת.

אז למה אני משתף אותם בתובנה הזאת? כי לאחרונה הבנתי שהראש העמוס לעייפה שלי הפך להיות בית כלא למוסיקה, לזמרים עדינים וזמרות נוגות וכל מיני שירים שמטיילים להם עד שאני מחליט בטוב ליבי לעשות search ולהיזכר בהם. אז החלטתי לשחרר אותם לחופשי במיני בלוג שבו אשתף אתכם ב-4 שירים כל שבוע, ללא הבדלי גזע דת ומין, רק בתנאי שהם עצובים במידה כזו או אחרת. שירים שתוכלו להוריד מהלינקים ולצאת למסע בעקבות האלבומים השלמים והאומנים. בין לבין אכתוב הגיגים פרטיים, אבל מה שהכי חשוב יהיה וישאר המוסיקה...


1.
Sidsel Endresen & Bugge Wesseltoft
Out Here. In There
 (taken from "Out here. In there" /// 2002)



האלבום, השיר והזמרת. השילוש הקדוש שהוא חלק בלתי נפרד מחיי. את האלבום הזה גילה לי מי שהיה אז, כשהייתי בן 17, הבעלים של חנות מוסיקה קטנה ומבריקה בשם "פיקולו" בנהריה. נראה לי שהחנות עדיין שם אבל אני כבר מזמן לא שם. זה שיר ששינה את עולמי הפנימי בצורה קיצונית. היו ימים שהצלילים שיצר בוגי והקול של סידסל פשוט בלעו אותי והעצימו את בדידותי, מה שגרם לי כמובן להרגיש נוח בעולם שהם יצרו כאן ולאורך כל האלבום. ביורק כתבה בשיר "Joga" צמד מילים שהפך אצלי להגדרה לשירים מהסוג הזה Emotional Landscapes Music וכל מילה מיותרת.

2.
Lhasa
Rising
(taken from "Lhasa" /// 2009)



את לאסה גיליתי בהמלצת מכרה אבל אני כבר לא זוכר מתי ואיך זה קרה אני רק זוכר שמיד עם הצליל הראשון באלבום השני והמופתי שלה "The Living Road" צללתי עמוק מידי ומאז אני מקיים עם לאסה מערכת יחסים פרטית. באלבום ההוא היא שילבה בין אנגלית לפורטוגזית וצרפתית, בקול עמוק ומצמרר ובמבטא יחודי, בשילוב עם מוסיקת כלים שמושפעת מהמוסיקה הצוענית המסורתית שחיה על הדרכים. 
באלבום השלישי היא כבר החליטה ללכת על סגנון בלוזי ושירים באנגלית. 
השירים המצמררים באלבום שנקרא על שמה מצמררים עוד יותר מאז שגיליתי שבתחילת 2010 היא נפטרה לאחר מאבק ארוך עם סרטן השד והיא כולה בת 38. רק אז הבנתי את המשמעויות העצומות שמאחורי המילים  באלבום כולו ובשיר הזה. בשלב זה פתחתי את מערכת היחסים ביננו ולו בשביל להכיר לכולם אישה שהספיקה ב3 אלבומים לחלחל לי לחיים.


להורדה


3.
Natacha Atlas
River Man
(taken from "Mounqaliba" /// 2010)



את ניק דרייק רובכם בטח מכירים. 
סיפור טיפוסי של זמר בסוף שנות ה60 שהוציא 3 אלבומים עצובים עד זרא ואז מת ומאז הפך לאגדה ובצדק רב יש לומר. הפעם הראשונה ששמעתי אותו היתה בשיר "Day is Done" (בפסקול של "הבורגנים"!!!) ונשמתי נעתקה ממני אז רצתי וקניתי את האלבום הראשון שלו ""Five Leaves Left שהוא אלבום שכולו שלמות ובו הסתתר לו שיר מדהים אחר שלו וזה בדיוק השיר שנטשה אטלס עושה לו קאבר כאן.
אני יודע שיש ויכוח על כל עניין הקאברים אבל לא אכנס אליו עכשיו, כי מבחינתי קאבר טוב, אבל ממש טוב, הוא קאבר שלוקח את השיר המקורי למקום אחר ובו בזמן נשאר נאמן לו. נטשה אטלס, שכבר עשתה קאברים בחייה בעיקר לשירי ג'אז ושאנסונים ישנים, לוקחת את השיר הזה למקום אחר לחלוטין. זה לא רק האורייטנציה הערבית שהוסיפה, זה משהו בקול שלה, בכוונות האמיתיות שלה, ולנפח שהיא נותנת לשיר. לא עוד קאבר ללהיט ידוע אלא קאבר לאחד השירים הכי עצובים שיש, שכולו קינה ובכי – כיאה למוסיקה ערבית ולזמרת עם קול נדיר. 


להורדה 


4.
Hadara Levin Areddy
אני רוצה אותך
(taken from "King O" /// 2004)



ואסיים עם שיר של הדרה שבמרוץ השנים הפכה לחברה טובה אבל לנצח תישאר אותה הדרה שבגללה בכיתי בחנות דיסקים כששמעתי את השיר הזה לראשונה.
בין כל השירים באנגלית באלבום הזה, הסתתרה לה הפנינה הזאת בעברית שכולה משפטים שבורים שאיכשהו מספרים סיפור אהבה שלם שכולו נתון לאינטרפרטציה האישית של כל אחד ואחת. אני חושב שאז הייתי מאוהב בחברה הכי טובה ש לי. סוג של אהבה כמו בשיר הזה, אותה האהבה שגם חנקה אותנו בסוף אבל תמיד נשאר בתוך השיר הזה.


להורדה

2 תגובות:

  1. מיסטר דויד פרל,
    כנראה שאם לא היית פותח את הבלוג הזה, אני הייתי פותחת לך את התחת.

    כשותפה שלך בחצי שנה האחרונה אני יכולה להגיד שכל הצלילים שיוצאים מהחדר שלך הם מיוחדים, שקטים ויפים. חוץ מכשאתה מתפרע על מיסי אליוט וחבריה, אבל גם זה תמיד כיף.

    אני הולכת להיות מכורה לבלוג הזה, אז תשתדל לעדכן כמה שיותר, ואל תיבהל אם תשמע מהחדר שלי את אותם שירים שלך. כי זה מה שיקרה מעכשיו.
    טוב? טוב

    אוהבת אותך מאד ומעריכה את הטעם המוזיקלי שלך
    נ' המסתורית. אה, לא חשוב. רשמתי כבר שאני השותפה שלך.

    השבמחק
  2. טוב, אנסה להגיב לפרטים

    לגבי גברת אנדרסן, מי היה מאמין שהשילוב בין ג'אז לארצות סקנדינביה הקרוב יכול לעבוד... כנראה שהיא ההוכחה.
    ועוד לפני שיתופי הפעולה עם ווסלטופט היו לך את גלות וכה אני כותבת המעולים.

    את לאסה אני לא מכיר אבל יש טורנט שרץ על האלבום המדובר :)

    גם לא את נטשה, אבל על פייב ליפס לפט של ניק דרייק אני יכול לכתוב המון, נראה לי שכשניק שחרר את האלבום הזה כשהוא יודע שיההי לו משהו מדהים ביד, מלנכוליה מדהימה, מי שלא מכיר את המילים של ריבר מן פראייר, ומי שלא מכיר את ריבן מן פשוט לא ראוי.

    את הדרה אני מכיר בעיקר מפרוייקט של שירת לאה גולדברג ושאר שיתופי פעולה, אבל כאילו אין מחר הוא בהחללט אלבום מרגש ושווה שמיעה :)

    יונתן

    השבמחק